גיוס כספים לעמותות, העצמה ארגונית וקהילתית, 

גיוס כספים כתהליך העצמה קהילתי
מאמר ראשון

מנכ"ל עמותה מתלבט בשאלת העדיפות מבחינה מקצועית:

אפשרות א': האם עדיף להעסיק מגייס כספים, שיעבוד באופן אישי ושיטתי ויתרים אנשים לארגון?

או

אפשרות ב': האם לפתח ועדה לגיוס כספים שחבריה יהיו פעילים בה?

נבחן את היתרונות ואת החסרונות של כל אפשרות:

אפשרות א' - הפעלת מגייס כספים מקצועי שעובד באופן פרטני.

היתרונות:
1. ריכוז המידע אצל גורם אחד.

2. יכולת פעולה זריזה ויעילה.

3. צמצום בעיות תקשורת בין-אישית ותקשורת ארגונית.

4. רמת מקצוענות גבוהה.

החסרונות:
1. טווח מידע מצומצם, יחסית. 

2. לוח זמנים מוגבל מבחינת כמות פגישות.

3. איבוד קשר עם התורם במקרה של פרישה או פיטורין.

4. הגבלה בהצלחת התרמה, אצל תורמים בעלי סגנון שונה.

5.עלות הפעלה יקרה. שכר גבוה למתרים מקצועי.

כעת ננתח את תמונת המצב באפשרות ב' - גיוס כספים בידי ועדת מתנדבים לגיוס כספים:
יתרונות:
א. יכולת איסוף מידע רחב.
ב. יכולת פנייה לתורמים בעלי אופי שונה ומגוון.
ג. בסיס המידע נשאר בארגון ואיננו תלוי בגורם יחיד.
ד. יכולת התרמה בידי מספר רב של תורמים ואנשים.
ה. טווח הקשר עם התורם יכול להיות יציב וארוך יותר, כיוון שאינו תלוי באדם אחד.
ו. עלות שכר מצומצמת - עיקר הפעילות בידי המתנדבים.

החסרונות:
 1. תהליך ארוך של פיתוח מיומנויות התרמה אצל כמה חברי ועדה.
 2. פוטנציאל לבעיות תקשורת בין-אישית ובין קבוצתית.
 3. סרבול בדרך הפעולה של הקבוצה.
 4. רמת מחויבות של מתנדבים ולא של מועסקים בשכר.
 5. רמת מקצוענות נמוכה, יחסית.

מהי הדרך האופטימלית לבנייה נכונה של מערכת גיוס כספים מקצועית ויעילה, שייבחר בה המנכ"ל, השואף לבנות כראוי מרכיב כה חשוב במערכת הניהולית של הארגון/ העמותה?

בסדרת מאמרים זו, נתייחס להיבטים הבאים:
א. הערך הקיומי בבניית גיוס כספים על בסיס העצמה קהילתית.
ב. דרכי הפעולה למגייס הכספים כבונה וכמלווה מערכת העצמה קהילתית.
ג. תוצרים ותפוקות אפשריים מתהליך גיוס כספים כבסיס להעצמה.
ניתוח ראשוני של דפוסי פעולה מקובלים בעולם המלכ"רים והעמותות בישראל מפגיש אותנו עם שני דפוסים עיקריים:

1. עמותות הפועלות בגיוס כספים על-פי אוריינטצית ה'שנור'. לפי גישה זו, התוצאה העיקרית הנחשבת – 'כסף בקופה' כאן, עכשיו וכמה שיותר מהר.

כל מה שקשור לפיתוח פוטנציאל התורמים, תכנון שיטתי, קשר אישי ומתמשך וראייה לטווח הארוך, הם היבטים זניחים לעומת הלחץ שהארגון פועל בו, המנכ"ל ומגייס הכספים – "לייצר  כסף" עכשיו.

ב'ארגון השנור' פעולת מגייס הכספים היא בדרך כלל "הצגה של איש אחד" וכל מה שקשור לבניית הארגון כקהילה פועלת ותומכת, אינו רלוונטי. האוריינטציה הארגונית תהיה בכיוון מונוליטי עם בסיס מצומצם של שיתוף פעולה מצד אנשים נוספים.

  2. עמותות הפועלות בגיוס כספים על-פי דפוסי פעולה מודרניים, הרואים בו פעולת שיווק מקצועית המבוססת על תכנון אסטרטגי, השקעה בבניית מאגר מידע עשיר ומעודכן, טיפוח הקשר עם התורם לטווח הארוך ויצירת שותפות אמיתית בין התורם לארגון. בארגון זה השאיפה תהיה לבזר סמכויות, לערב מתנדבים בכל רובדי העשייה הארגונית ובכלל זה תחום גיוס הכספים.

האוריינטציה הארגונית תהיה פתוחה יותר ודמוקרטית.

על ההבדלים בין שתי גישות אלו עמדנו במאמרינו בגיליון הקודם 'משנור - לנתינה מרצון'. לפי הגישה המתפתחת כיום בפעילות הקהילתית, המבוססת על פיתוח קהילתי באמצעות תהליכי העצמה נבקש לתמוך בכיוון זה בבנייה ארגונית מתקדמת, אף בתחום גיוס הכספים על יסוד עקרונות ההעצמה.

כיצד אפשר להתאים את תפיסת ההעצמה עם פיתוח גיוס כספים מקצועי? כיצד לבנות מערכת גיוס כספים המשלבת את היתרונות בשני הסגנונות שהוצגו לעיל? נעמוד על כך במאמרינו בגיליון הבא.